אקנה נקראת גם חטטת, או פצעי בגרות. זוהי מחלת העור השכיחה ביותר בילדים ובמתבגרים, עם שכיחות של עד 70-87 אחוזים בקרב מתבגרים. אקנה נגרמת עקב עלייה בפעילות הורמוני המין במהלך גיל ההתבגרות, אך חלק מהמבוגרים עלולים להמשיך לסבול ממנה גם בגילאי 30-40. ברוב המקרים אקנה מופיעה בפנים (99% מהמקרים), בגב (60%) ובחזה (15%).
מתחילת שנות האלפיים החלה האקנה להיות מוכרת כמחלה כרונית - עם שינוי בגישה לשימוש באנטיביוטיקה, בניהול המחלה ובהתייחסות לגורמים המשפיעים על ההיענות לטיפול. העלייה בפעילות ההורמונלית מביאה לפעילות יתר של בלוטות החלב, הממוקמות בעיקר בעור הפנים, החזה והגב.
ארבעה גורמים עיקריים להופעת פצעי בגרות
- עלייה ביצירת החלב (Sebum) בבלוטות החלב
- התרבות של חיידקי האקנה (P. Acnes) Propionibacterium acnes
- שינוי בתהליך הקרטיניזציה (Keratinization) של תאי העור
- תהליכי דלקת - שחרור מדיאטורים דלקתיים לתוך העור
אקנה קומדונלית (Acne Comedonal)
באקנה קומדונלית מופיעים נגעים לא דלקתיים (קומדונים). בתחילה מופיעים מיקרו-קומדונים - פצעונים פנימיים בעור שאינם נראים לעין, המהווים את הבסיס להתפתחות הקומדונים. הקומדונים מופיעים בשתי צורות: לבנים ושחורים. תחילה מופיעים קומדונים לבנים, המעידים שהפצעונים סגורים ולא נחשפו לחמצן; לאחר מכן הקומדונים נפתחים, נחשפים לחמצן ומקבלים צבע שחור - עדות לכך שהתחמצנו.
אקנה דלקתית (פפולות ופוסטולות)
רוב הסובלים מאקנה מתמודדים עם שילוב של אקנה לא דלקתית ואקנה דלקתית. הפצעונים הדלקתיים מתפתחים ממיקרו-קומדונים או מקומדונים, ועשויים להיות שטחיים או עמוקים. פצעונים דלקתיים שטחיים הם פפולות או פוסטולות (5 מ"מ או פחות), ובמקרים של אקנה קשה יותר הם עלולים להתפתח לקשריות (נודולים).
אקנה נודולרית
נודולים הם נגעים דלקתיים בגודל של מעל 5 מ"מ, הכואבים במישוש. הנודולים עלולים להותיר צלקות משניות.
לאקנה טווח רחב של תסמינים - החל באקנה קומדונלית קלה, עם או בלי פצעונים דלקתיים, וכלה במחלה חמורה עם פצעונים דלקתיים עמוקים, נודולים ובמקרים מסוימים אף תסמינים מערכתיים. פצעי בגרות בדרגה חמורה עלולים להותיר צלקות קשות בעור.
מאחר שמדובר בתופעה הפוגעת במראה הפנים בתקופה משמעותית בחיים - גיל ההתבגרות - מתבגרים הסובלים מאקנה חריפה עלולים לפתח מצבי חרדה או דיכאון בשל מראה העור המודלק או המחוטט.
דרכי הטיפול באקנה
טיפול תרופתי אצל רופאים
מתן תרופות דרך הפה: רטינואידים או אנטיביוטיקה. חשוב לדעת: עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה היא סוגיה מרכזית בבריאות הציבור, המשותפת לכל מדינות העולם, ונגרמת מלחץ סלקטיבי על החיידקים עקב שימוש הולם ובלתי הולם באנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה הייתה הטיפול היעיל הראשון לאקנה, אולם קווים מנחים שפורסמו מציעים להגביל את השימוש בה - הן בתדירות והן במשך. עמידות חיידקי P. Acnes לאנטיביוטיקה מפחיתה את יעילות הטיפול ועלולה להשפיע על הפלורה הטבעית.
טיפול שאינו תרופתי
טיפול פנים להוצאת הפרשות השומן המצטברות, בשילוב טיפול ביתי.
היגיינה וניקוי הפנים
היגיינה לקויה עשויה להחמיר את האקנה, ולכן מומלץ לשטוף את עור הפנים במוצרים עדינים. יש לשטוף את הפנים פעם ביום ולא יותר - שטיפות מרובות עלולות לגרום ליובש של עור הפנים.
פוטותרפיה - מנורות אור כחול ואדום
שיטת טיפול המבוססת על הקרנת אור כחול באורכי גל מסוימים. ההקרנה פוגעת בחיידק הגורם לאקנה (P. Acnes) ומפחיתה את הנגעים הדלקתיים בעור. השיטה מתאימה למי שמסיבות שונות אינם יכולים לקבל טיפול תרופתי סיסטמי.
שילוב רטינואיד מקומי ותכשיר אנטימיקרוביאלי
שילוב של תכשיר רטינואיד מקומי עם תכשיר אנטימיקרוביאלי הוא הגישה המועדפת לרוב המטופלים באקנה. השילוב מטפל בשלושה מתוך ארבעת הגורמים הפתוגניים: קרטיניזציה לא תקינה, התרבות חיידקי P. Acnes ודלקת.
רטינואידים הם אנטי-קומדוגניים (מטפלים במיקרו-קומדונים), קומדוליטיים ובעלי פעילות אנטי-דלקתית. Benzoyl Peroxide הוא תכשיר אנטימיקרוביאלי עם פעילות קרטוליטית, והאנטיביוטיקה בעלת פעילות אנטימיקרוביאלית ונוגדת דלקת. היעילות הגבוהה של השילוב הוכחה במחקרים קליניים שכללו יותר מ-16,000 מטופלים.
תכשירים משולבים תורמים לנוחות המטופלים ומעלים את ההיענות לטיפול. תכשירים משולבים שאינם מכילים אנטיביוטיקה עשויים להקטין את התפתחות עמידות החיידקים; באופן תיאורטי, תכשירים המשלבים רטינואיד עם Benzoyl Peroxide הם העדיפים ביותר.